מה בסך הכל אנחנו רוצים? שיהיה להם טוב, שיהיו מאושרים.
בעצם, יש עוד משהו – אנחנו רוצים שיהיה להם טוב אבל אנחנו גם רוצים שהם יהיו טובים לאחרים.
ויש עוד כמה דברים קטנים, אם אפשר, גם הם די חשובים:
אנחנו רוצים לשמור עליהם שלא ייפגעו, שלא יקרה להם שום דבר רע, שיפגשו רק אנשים טובים.
אנחנו גם רוצים שאם הם יפגשו אנשים פחות טובים, שידעו לעמוד על שלהם, שידעו לשמור על עצמם, שיהיה להם ביטחון, שידעו להסתדר לבד.
אנחנו רוצים שהם יהיו אמיצים, אנחנו רוצים שלא יעשו שטויות מסוכנות.
אנחנו רוצים שיהיו חברתיים, שיאהבו אנשים. אנחנו רוצים שידעו לבקש עזרה כשצריך.
אנחנו רוצים שישמרו על האחר, שיהיו נדיבים, שידעו גם לתת.
אנחנו רוצים שיעריכו אותם, שידעו כמה הם טובים ומצחיקים וחכמים.
אנחנו רוצים שהם יהיו גם משכילים. שינצלו את הפוטנציאל שאנחנו רואים בהם. שיצליחו.
אנחנו רוצים שיעמדו ביעדים ההתפתחותיים שלהם, אנחנו רוצים שהם יהיו נורמטיביים, שישתלבו היטב בחברה.
אנחנו לא רוצים שהם ירגישו לחוצים.
