העשרה

כאן תוכלו לקרוא את המלצותיי לתוכני העשרה למיניהם.

אף גוף או אדם לא שילמו לי כדי להמליץ עליהם, אני ממליצה מתוך אמונה אמיתית וניסיון אישי בשימוש בתוכן/מוצר.

בכל אחת מההמלצות המופיעות כאן יש דברים שאני מסכימה איתם ודברים שאני לא מסכימה איתם, כגון דיעות בנושא חינוך, ייצוגים כאלו או אחרים וכן הלאה.

ההמלצה שלי היא להיחשף לתכנים הללו, להרהר בהם ולשאוב מהם את מה שמתאים לנו.

העמוד נמצא כרגע בבנייה ולכן מופיעים בו תכנים חלקיים בלבד

ספרות מבוגרים

להיות אדם - נמרוד אלוני

ספרו הראשון של פרופסור נמרוד אלוני, העוסק בפילוסופיה שמאחורי החינוך ההומניסטי – חוקר, סוקר ומבקר. הספר קושר בין התיאוריה לבין היישום של החינוך ההומניסטי, מפרק את האתגרים שבו ומנהל שיח אודות העקרונות המובילים בו ודרכי היישום השונות של ערכים אלו.

הספר פונה בעיקרו לאנשים העוסקים בחינוך ולאלה הנהנים להתפלפל בנושא בצורה מעמיקה וביקורתית.

דיאלוגים מעצימים בחינוך ההומניסטי - בעריכת נמרוד אלוני

ספרו השלישי של נמרוד אלוני, פרופסור בפילוסופיה של החינוך, ובו כתבים מפי הוגים שונים המבקשים לדון בסוגיות שונות בחינוך ההומניסטי.

ספר זה יותר נוח לקריאה מספרו הראשון של פרופ' אלוני בנושא, "להיות אדם", ומתאים למעוניינים להתחיל להבין את הגישה החינוכית ההומניסטית. הנוסח ברוח המאמרים בו קל יותר להבנה ונוטה לשיח יותר בפציפי ופחות כוללני.

גם ספר זה נועד יותר לאנשי חינוך ולמתעניינים בפילוסופיה של החינוך, אך בהחלט יכול להתאים גם לאנשים פחות מנוסים בתחום.

בית-הספר סאמרהיל / ילדות אחרת - א.ס. ניל

ספר נהדר באמת שמספר את סיפורו של בית הספר סאמרהיל, אותו הקים אלכסנדר ניל בשנת 1921.

בית הספר סאמרהיל היה בית הספר הראשון שפעל בגישת "החינוך החופשי", ממנה התפתחו בהמשך גישת "החינוך הפתוח" וגישת "החינוך הדמוקרטי".

בספרו שוזר ניל לסירוגין את תפישתו החינוכית והערכית, תיאורים ופירוט אודות בית הספר וכן סיפורים ממפגשים עם ילדים ואנשי חינוך. שלושת הערוצים מסובכים יחדיו וביחד יוצרים תמונה מקיפה של האדם, העשייה שלו וההשפעה שלה על עולם החינוך.

הספר פונה לקהל רחב ויכול לעניין גם אנשים העוסקים במלאכת החינוך וגם הורים התוהים על חינוך ילדיהם בבית ובמוסדות החינוך.

ילדה רעה יועצת / חקירה במסדרונות בית הספר - נעמי אברהם

ספר חדש (2024) אשר הוציאה נעמי אברהם בהפצה קטנה (נכון לימים אלו) וניתן לרכישה ברשת.

הספר מציג שלוש נקודות מבט דרכן אברהם רואה את העולם, בוחנת, הופכת ומגבשת את תפישתה החינוכית גם בהיבט תיאורטי וגם הלכה למעשה.

בכתיבתה היא מצליחה גם להעביר ביקורת וגם להביע חמלה ואמפתיה כלפי מושאי הכתיבה שלה, בין אם הם מורים, תלמידים או היא בעצמה.

ניסיון חייה של אברהם הוא מגוון ומפותל ולכן מכסה שטח רחב של התנסויות, כלומר, לכל אדם הנוגע בעבודה אנושית בכלל ובעבודה עם ילדים בפרט, יש על מה לתהות ובמה להרהר בעת קריאת ספר זה.

ההרצאה האחרונה - פרופסור רנדי פאוש

אזהרת ספוילר שאינו באמת ספוילר, מכיוון שמיד בתחילת הספר יגלו הקוראים כי רנדי פאוש, מחבר "ההרצאה האחרונה" אובחן במחלת הסרטן בשלב סופני.

עם זאת, כשהתבקש על ידי האוניברסיטה בה לימד להשתתף בפרויקט "ההרצאה האחרונה" שלהם, אף אחד לא דמיין עד כמה מדויק יהיה התזמון של הדברים.

רנדי בחר לעלות ולהרצות, על אף שכשהגיע מועד ההרצאה כבר היה מאוד חולה, מכיוון שידע שהרצאות אלה מוקלטות ומופצות. הוא תיאר את ההרצאה גם כהזדמנות אחרונה לשאוג את השאגה שלו אך גם כמכתב בבקבוק אשר הוא משליך לים כדי שיגיע לחופם של ילדיו לכשיגדלו, או בקיצור – כדי שיהיה להם תיעוד שלו מרצה ומקדיש הרצאה עבורם.

לאחר ההרצאה הוא המשיך לתעד והעלה על הכתב כל מיני הגיגים שרצה להותיר אחריו לילדיו ואיגד את הכל לספר שיצא לאחר מותו.

סיפור הרקע המיוחד של כתיבת הספר הוא רק מתאבן לתפישת עולם לא פחות ממבריקה שרנדי מביא בספרו. תפישת עולמו החופשייה והמשוחררת של רנדי היא פשוט השראה.

חינוך והורות אינם מרכזיים בספר והספר ללא ספק אינו עוסק בהם, אך את השקפת העולם הייחודית שרנדי מביא לסיטואציות אנושיות ניתן ליישם בקלות גם עם ילדים, ואת רוב סיפוריו (חלקם מאוד הומורוסטיים) ניתן גם להקריא או לתמצת לילדים כשיעורים לחיים עבורם.

ספרות ילדים, גילים 1-3

תפילילה - מאיה חנוך, מיכל כהן-חי

מילים ראשונות בתמונות

ספרות ילדים, גילים 6-10

משקפי הקסם של ליאור - שולה מודן

הספר מספר על ילד בשם ליאור אשר מגיע לחנות צעצועים כשאין בידו אפשרות לרכוש את הצעצועים היקרים.

המוכר החביב, אפרים, מציע לו לרכוש שני זוגות של משקפי קסם – זוג אחד של משקפיים שחורים וזוג של משקפיים ורודים.

כאשר ליאור מרכיב את המשקפיים השחורים כל החנות נצבעת במזג קודר וכל הצעצועים נראים עצובים או כועסים. כאשר ליאור מרכיב את המשקפיים הורודים, החנות נמלאת שמחה ויופי.

השיחה בין אפרים וליאור חושפת בפני הקוראים כי לכולנו יש משקפיים שחורים וורודים בתוכנו, ושיש לנו אפשרות להסתכל על מצבי חיינו דרך אלו או דרך אלו.

הספר מהווה התחלה לשיח משמעותי מאוד על התפישה האנושית של מצבים בצורה מתווכת וברורה. לאחר קריאת הספר אנחנו יכולים לסייע לילד/ה לבחון סיטואציות בחייו/ה דרך כל אחד מהזוגות ולגלות שבכל שחור ניתן למצוא גם ורוד שיעזור לנו.

ארץ יצורי הפרא - מוריס סדנק

הספר נפתח באופיו הפרוע של ילד בשם מקס, שאוהב להעמיד פנים שהוא מלך זאב ולעשות שטויות מסוג אחד ומסוג אחר.

אמו של מקס מבקשת ממנו להפסיק, אך מקס שואג עליה ולא נעצר. לבסוף אמא כועסת על מקס, קוראת לו "יצור פרא" ושולחת אותו לחדרו ללא ארוחת ערב.

כשמקס יושב בחדרו הוא זועם. הוא זועם עד כדי כך שהחדר שלו הופך לג'ונגל ולאחר מכן לאוקיינוס. מקס מטפס לתןך סירה ומפליג בעזרתה אל הלא נודע.

כשהוא מגיע אל אי מרוחק הוא מגלה שם את יצורי הפרא האיומים, אך הוא לא מפחד מהם ואלו ממליכים אותו להיות המלך שלהם. מרגע זה מקס מנהל את העניינים באי ולבסוף גם מעניש את יצורי הפרא ואלו נאלצים ללכת לישון ללא ארוחת ערב.

מקס נזכר באמא שלו, מתגעגע הביתה ומחליט לחמוק מהאי עד הגיעו לחדר השינה שלו, שם מחכה לו ארוחת הערב שאמא השאירה לו ליד המיטה.

הספר מביא מבט סוריאליסטי על כעס והשפעותיו, על תהליך העיבוד הפנימי שלנו בעקבותיו ועל האנושיות שברגש.

מתוך קיראת הספר ניתן לצאת לדיאלוג אודות ויסות של רגש, מה ניתן ונכון לעשות איתו, למי הוא קורה ולמה אנחנו בכלל צריכים אותו.

הקטר הכחול שיכול - ווטי פיפר

ספרה של ווטי פייפר הוא מאלו שלעולם לא יתיישנו ולעולם לא יעלמו כנראה. אך שבשונה מנכסי צאן ברזל אחרים בספרות ילדים, ספר זה, על אף היותו בן יותר מ-100 שנים, עודו רלוונטי, ואף מתייחס לעולמו הרגשי של הילד (דבר שהיה פחות נפוץ בשנים ההן).

בלב ספרה של פייפר, רכבת עמוסה צעצועים וממתקים נהדרים (עם איורים מחודשים מאת לורן לונג) עושה דרכה אל הילדות והילדים שמעבר להר.

רק שבאמצע הנסיעה, הקטר של הרכבת מתקלקל, ועל הצעצועים אובדי העצות למצוא קטר אחר שייקח אותם אל יעדם. קטרים שונים חולפים על פניהם ומסרבים לעזור מסיבות שונות, עד שמגיע הקטר הכחול הקטן.

מהוסס אך מלא רצון טוב, מסכים הקטר הכחול לנסות, אך עד מהרה הוא מגלה שהמשימה קשה משחשב, ושכדי להצליח כנדג כל הסיכויים, עליו לגייס את כוחותיו הנפשיים והאמונה בעצמו.

איתמר ציד החלומות - דויד גרוסמן

כדי לחבר בין קוגניציה לרגש, צריך קודם כל להכיר ברגש, לקבל אותו ולאהוב אותו כפי שהוא (לקריאה נוספת בנושא ניתן לקרוא בבלוג שלי בקישור הבא).

כן, כן, גם את הפחד כדאי ללמוד לקבל ולאהוב.

ספרו האל-מותי של דויד גרוסמן עושה בדיוק את זה – מאניש את הפחד, כדי להפוך אותו למישהו שאפשר לאהוב, או לכל הפחות לכבד.

בספרו של גרוסמן איתמר מפחד מהשד הכחול הגדול והנורא שרודף אותו בלילות, ומבקש את עזרתו של אבא. ביחד הם מייצרים מלכודת מיוחדת בה איתמר לבסוף לוכד את השד הנורא. כשאיתמר מרים את הסדין ומאיר את השד (שד=פחד) עם פנס, הוא מגלה שהוא הרבה יותר קטן והרבה פחות נורא משחשב. לבסוף איתמר מצליח להבין את השד, להתיידד איתו, ואפילו להגיע איתו להסכם.

המטאפורה הנפלאה של השד יכולה להיות מתורגמת לחייהם של ילדים כהתמודדות עם פחד, שגם איתו תמיד כדאי להתיידד לפני שמגיעים להסכם.

לאן הולכות הדאגות בלילות - אנתוני בראון

ספר נוסף (בהמשך להתייחסותי בהמלצה על "איתמר ציד החלומות") העוסק בהסרת האיום הכרוך ברגש הפחד הוא הספר הזה.

בספר הזה הדאגות (או הפחדים) אינן מתורגמות או מתווכות, אבל גם כאן הן מומחשות כדי להתאים לעולמם הויזואלי והפיזי של ילדים, כדי לתרגם עבורם את הרגש למשהו פרקטי שניתן להיאחז בו.

אילי הוא ילד דואג, או אם תרצו, אפילו חרד. שום דבר לא עוזר לו להירגע עד שסבתו חושפת בפניו את בובות הדאגה הגווטמליות שלה. כל לילה, לפני השינה, אילי לוחש לבובות הדאגה שלו את כל מה שמדאיג אותו, רק שאז הוא מתחיל לדאוג לבובות ולהתמודדות שלהן עם הדאגות, ולכן מייצר עבורן בובות דאגה משלהן.

על רגש הפחד חשוב להתבונן בדרכים שונות, זו אחת מהן והיא נהדרת.

אני מבננה - הילה סטרוביסקי

על כדורים גדולים וקטנים - דרור זיו

אצל כל אחד ואחת מאיתנו, עמוק בפנים, ישנם כדורים – אחד קטן ואחד גדול.

אנחנו יכולים לחלק כדורים גדולים לאחרים, ואז כדורים גדולים חדשים נוצרים. אך הכדור הקטן הוא יחיד ומיוחד ולא מומלץ לתת אותו לאף אחד.

הספר עוסק בגבולות הנתינה שלנו – כיצד לתת ומה לתת, מה קורה כשאנחנו נותנים, איפה עובר הגבול בין נתינה להקרבה, היכן ואיך ניתן לעצור.

מומלץ גם לילדים וגם למבוגרים, ובפרט להורים.

מה עושים עם בעיה? - קובי ימאדה

מה עושים עם רעיון? - קובי ימאדה

פחדרון ארון - מרסר מאיר

משחקים להעשרה רגשית

תוכן נוסף

הפודקאסט "להינות מהדרך" של שירלי יובל-יאיר

שירלי יובל-יאיר היא פסיכולוגית, סופרת ומוזיקאית.

מדובר באישה שעושה כל כך הרבה דברים, שפשוט שווה להכיר. אני ממליצה להיכנס לאתר שלה ולהכיר את עשייתה לעומק, אך בינתיים אכתוב אודות הפודקאסט שלה העוסק בפסיכולוגיה חיובית.

"להינות מהדרך" הוא פודקאסט ובו יש כבר קרוב ל-130 פרקים באורך של כשעה כל אחד.

בפודקאסט שירלי מראיינת ומשוחחת עם אנשים שונים ומחברת את מה שיש להם להגיד לגישה המדהימה של פסיכולוגיה חיובית.

יש לציין כי הפודקאסט לא עוסק בחינוך באופן ישיר, אלא בפסיכולוגיה חיובית בכלל, אך יש הרבה מה להסיק ממנו כלפי ילדים וחינוך.

טרם יצא לי להאזין לכל הפרקים, אך מאלו להם הקשבתי אמליץ בינתיים על הפרקים הבאים:

פרק 98 עם תמיר אשמן – "גם חומר נפץ וגם חומר נפש"

פרק 110 עם אור ברנט – "גם לשחק וגם לעבוד"

פרק 72 עם אודיה קורן – "גם מז'ור וגם מינור"

פרק 71 עם ד"ר תומר בלקש – "גם לדעת וגם לא"

פרק 25 עם אתגר קרת – "גם עלילה וגם טוויסט בעלילה"

עמוד הפייסבוק של חן לבקוביץ' - "אמא עייפה דיה"

חן לבקוביץ' היא יועצת לשונית, בלוגרית, ובסופו של יום גם אמא.

עמוד הפייסבוק שלה מהווה פלטפורמה לכתיבת פוסטים קנטרניים והומוריסטיים (לעתים באופן טראגי) על ההורות שלה.

יש בעיני חשיבות לנוכחות של בלוג כזה, המקלף את שכבות האידאליסטיות מהורות (בטח ובטח באתר אידאליסטי כמו שלי) ומאפשר הצצה לצדדים הכואבים, המתסכלים, המייאשים והעייפים של ההורות.

או כמו שנאמר באחד הסרטים האלמותיים של שנות ה-50, היפהפייה והיחפן: "כלב אומלל שרואה כלב יותר אומלל ממנו, הוא מאושר".

הבלוג "אמא עייפה דיה" נקרא כך במחווה למונח "אמא טובה דיה" אותו טבע דונלד ויניקוט, רופא, פסיכואנליטיקאי ותיאורתיקן אשר ניסה לפענח את עולמם של תינוקות, בדגש על הקשר שבין הורים ותינוקות.

סר קן רובינסון - העתיד של כולנו

זמן קצר לפני מותו, הקליט סר קן רוביסנון את עצמו, כאשר הוא מסביר על הקשר שבין מגיפת הקורונה לחינוך.

לא רק הקשר לקורונה, אלא לטבע, לחקלאות ועוד. אולי זה נשמע כמו משהו שכבר שמעתם, אך האמינו לי שלא כך הדבר.

רובינסון לא מדבר על השפעות המגיפה בצורה קנטרנית או כזו שמנסה לשכנע צד פוליטי כזה או אחר, חיסונים או לא וכד'. הוא מדבר על ההשפעה במובן של מה ניתן ללמוד על חינוך ילדינו דרך התבוננות במתרחש בזמן המגיפהף וזה אינו חיבור שגרתי.

קן רובינסון היה מרצה, איש חינוך, סופר ויועץ בענייני חינוך. כמו כן הוא נודע בגישתו הפרוגרסיבית והליברלית כלפי חינוך.

ההרצאה הקצרה בת ה-15 דקות מלווה באנימציה הממחישה את הנאמר שצוירה ע"י המאיירים של We Are Cognitive לאחר מותו של רובינסון. הם ראו באיור הרצאתו האחרונה מימוש של צוואתו.

עמוד הפייסבוק "מגדלים ילדים חושבים"

"מגדלים ילדים חושבים" היא קבוצת פייסבוק שנועדה לאפשר להורים ולאנשי מקצוע להעלות סוגיות ותהיות הקשורות בפיתוח ובהתפתחות ילדים מבחינה קוגנטיבית, רגשית, אקדמית או חברתית, לדון בהן, לקבל לשמוע דיעות ולקבל המלצות.

דן-דין השופט

הסדרה הקלאסית שהיא ספין אוף לסדרה המקורית "טוב-טוב הגמד" אך בעיני מוצלחת יותר.

ביער חיים דן-דין השופט, בינו, העוזר שלו, שלל גמדים וחיות אחרות.

דן-דין השופט נקרא לשפוט בנושאי שונים, לעתים להציע או ליישם פתרונות ולסייע לשלל יצורי היער.

הטרולים המצוירים בסדרה כדמויות רעות, מקבלים מדי פעם רגעים של חמלה (לא רבים) ונדרש תיווך מסוים עבור הילדים בנושא.

בסך הכל סדרה עם מסרים הומניסטיים, אוהבי חיים ושוחרי טוב.